☰
תרגם

אינדקס
פירוש המילה► קיבץ ◀
קיבץ
 
קיבץ פ' קִבֵּץ

1. המשורֵר קיבץ אֶת כֹּל שירָיו לסֵפֶר אֶחָד.
 
1. gathered, collected
v. 动
(to gather, to collect)


 
1. 诗人把他所有的诗收集成一本书。
shīrén bǎ tā suǒyǒu de shī shōují chéng yī běn shū.



2. צ' קִיבֵּץ נְדָבוֹת
הֵם נֶאֱלָצים לקבץ נדבות כדי לקנות לעַצמָם מָזון.

לְקַבֵּץ / ק.ב.צ / מקַבֵּץ, יקַבֵּץ, קַבֵּץ! ∞
 

2. begged for alms
(to beg for alms)
 

2. 他们为了买食物不得不乞讨。
tāmen wèile mǎi shíwù bùdé bù qǐtǎo.