| תום | ||||
| תום ש"ז תֹּם 1. תום = תמימוּת | 1. innocence, naiveté n.m. 名阳 | 1. 天真 tiānzhēn | ||
2. צ' בְּ תוֹם-לֵב ת"פ אָמַרתי את הדבָרים בתום לב , בּלא כַּוָונה לִפגועַ בּאיש. | 2. innocently, in good faith ,bona fide adv. 副词 | 2. 我说这些话是真诚的，无意伤害任何人。 wǒ shuō zhèxiē huà shì zhēnchéng de, wúyì shānghài rènhé rén. | ||