☰
קלון | ||||
קלון ש"ז קָלוֹן קלון= בּוּשה 1. עֲבֵירה שֶל איש ציבּוּר שֶיֵש בּה קלון מְחַיֶיבֶת אותו לְהִתפַּטֵר מִתַפקידו. | 1.shame, disgrace n.m. 名阳 | 1. 当一个公众人物犯了与耻辱有关的罪行时,他必须辞职。 dāng yīgè gōngzhòng rénwù fànle yǔ chǐrǔ yǒuguān de zuìxíng shí, tā bìxū cízhí. | ||
2. צ' אוֹת קָלוֹן ѱ בזמַן הכּיבּוּש הנַאצי באֵירופּה יהוּדים הוּכרְחוּ לעֲנוד טלַאי צָהוב עַל בִּגדֵיהֶם כאות קלון. | 2. sign of disgrace | 2. 耻辱的标志 chǐrǔ de biāozhì 第二次世界大战期间的犹太人被迫戴上黄色徽章,以示耻辱。 dì èr cì shìjiè dàzhàn qījiān de yóutàirén bèi pò dài shàng huángsè huīzhāng, yǐ shì chǐrǔ. | ||