☰
קינא | ||||
קינא פ' קִנֵּא 1. הוּא מקנא בהַצלָחה המִקצועית שֶל חֲבֵרו. | 1. envied v. 动 (to envy) | 1. 他羡慕朋友们的专业成就。 tā xiànmù péngyǒumen de zhuānyè chéngjiù. | ||
2. הוּא מקנא לאישתו וכּועֵס כּשֶהיא מְדַבֶּרֶת עִם גבָרים אֲחֵרים. לְקַנֵא בְּ- / לקנא לְ- / ק.נ.א / פּיעֵל / מְקַנֵא, יְקַנֵא ∞ | 2. was possessive about (a spouse) (to be possessive about) | 2. 他对妻子怀有占有欲,不喜欢她和其他男人说话。 tā duì qīzi huái yǒu zhànyǒu yù, bù xǐhuān tā hé qítā nánrén shuōhuà. | ||