☰
תרגם

אינדקס
פירוש המילה► צדיק ◀
צדיק  
 
צדיק  ש"ז  צַדִּיק [צַדִּיקִים]

1. צדיק   ѱ

 
1. righteous person
Hassidic Rabbi
 n.m. 名阳
(Judaism) 犹太教

 
1. 义士
yìshì
哈西德派拉比
hā xī dé pài lābǐ


2. צ'  ל"ו צדיקים ѱ
לפי אֱמוּנה עֲמָמית יהוּדית בּכֹל דור חַיים 36 צדיקים נִסתָרים שֶבִּזכוּתָם העולָם מַמשיך להתקַיים.

צַדיקה, צַדיקות
 

2. 36 righteous men
(Jewish folklore) 犹太民间传说
 

2. 根据犹太民间传说，每一代都有36位隐藏的正义者，世界的存在依赖于他们。
gēnjù yóutài mínjiān chuánshuō, měi yīdài dōu yǒu sānshí liù wèi yǐncáng de zhèngyì zhě, shìjiè de cúnzài yīlài yú tāmen.