☰
מקובל | ||||
מקובל ש"ת מְקֻבָּל 1. כּלָלֵי הִתנַהֲגוּת מקובלים | 1. customary, accepted as a norm adj. 形 | 1. 公认的行为准则/规则 gōngrèn de xíngwéi zhǔnzé/guīzé | ||
2. הוא מקובל בֵּין החֲבֵרים לַכּיתה/ בִּמקום העֲבודה מְקוּבֶּלֶת, מְקוּבָּלים, מְקוּבָּלות | 2. popular (colloquial) 口语 | 2. 他在同学中/在职场是受欢迎的。 tā zài tóngxué zhōng/zài zhíchǎng shì shòu huānyíng de. | ||