תרגם

אינדקס
פירוש המילה מבויש
מבויש  
 
מבויש  ש"ת מְבֻיָּשׁ

הוא כּל כָּך מבויש שהוא לא מֵעֵז לדַבֵּר.

מְבוּיֶשֶת, מְבוּיָשים, מְבוּיָשות
 
embarrassed
adj. 形
 
他太惭愧了,不敢说话。
tā tài cánkuìle, bù gǎn shuōhuà.