תרגם

אינדקס
פירוש המילה כבוש
כבוש
 
כבוש ש"ת  כָּבוּשׁ

1. מדינה כבושה / שטָחים כבושים

כְּבוּשה, כְּבוּשים, כְּבוּשות
 
1. conquered, occupied
adj. 形


 
1.  被征服的(国家,领土)
bèi zhēngfú de(guójiā, lǐngtǔ)

כבוש
 
כבוש ש"ת כָּבוּש

מלַפפונים / חֲצילים כְּבושים

כְּבוּשה, כְּבוּשים, כְּבוּשות
 
pickled
adj. 形
 
泡菜
pàocài
腌渍的(黄瓜,茄子...)
yānzìde (huángguā, qiézi...)