☰
תרגם

אינדקס
פירוש המילה► זינק ◀
זינק
 
זינק פ' זִנֵּק

1. הֶחָתוּל זינק עַל הָעַכבָּר וְטָרַף אותו.

 
1. pounced, jumped on 
v. 动
(to pounce, to jump on)

 
1. 猫扑上了老鼠，并吞食了它。
māo pū shàngle lǎoshǔ, bìng tūnshíle tā.


2. אַחֲרֵי שֶנִשמַע הָאות הָרָצים זינקו ממקומָם.
(ספּורט)

לְזַנֵּק / ז.נ.ק / פִּיעֵל / מְזַנֵק, יְזַנֵק  ∞
 

2. jumped from a starting point
(sport) 运动
 

2.  一旦发出信号，跑步者就会跳起来。
yīdàn fāchū xìnhào, pǎobù zhě jiù huì tiào qǐlái.