☰
התייפייף | ||||
התייפייף פ' הִתְיַפְיֵף 1.לפנֵי שהוּא יָצָא מהבַּיּת הוּא התייפייף מוּל המַראָה. (שפת דיבור) | 1. beautified himself (dressed up to please) v. 动 (colloquial) 口语 | 1. 出门之前,他在镜前打扮了自己。 chūmén zhīqián, tā zài jìng qián dǎbàn le zìjǐ. | ||
2. הוּא מתייפייף = מַציג אֶת עַצמו כּאָדָם מוּסָרי ויפֵה נֶפֶש. ע' מתחסד (שפת דיבור) להִתיַיפיֵף / י.פ.י.פ / הִתפַּעֵל / מִתיַיפיֵף, יִתיַיפיֵף ∞ | 2. was sanctimonious, self-righteous (colloquial) 口语 | 2. 道貌岸然= 将自己呈现为一个有道德、灵魂美好之人。 dàomào'ànrán=jiāng zìjǐ chéngxiàn wéi yīgè yǒu dàodé, línghún měihǎo zhī rén. | ||