☰
תרגם

אינדקס
פירוש המילה► היטיב ◀
היטיב 
 
היטיב פ' הֵיטִיב



1. הַיֶלֶד מיטיב לְנַגֵן בִּפסַנתֵר.
(שפה ספרותית)

 
1. did something well
 v. 动
(to do something well)
(literary )文学语言
 
1. 他擅长弹钢琴。
tā shàncháng dàn gāngqín.


2. הַמנַהֵל הטיב עִם עובדֵי הַמִשׂרָד והֶעֱלה אֶת מַשׂכּורתָם.

לְהֵיטִיב ל- / להיטיב עם- / י.ט.ב / ט.ו.ב /
הִפעיל / הֵיטַבתי, מִֵיטיב, יֵיטיב  ∞
 

2. was kind towards…
(to be kind towards…)
 

2. 经理对办公室员工很好，还涨了他们的薪水。
jīnglǐ duì bàngōngshì yuángōng hěn hǎo, hái zhǎngle tāmen de xīnshuǐ.