| בקע | emerged, came out | 破壳而出 | ||||
| בקע פ' בָּקַע 1. האֶפרוחַ בקע מהבֵּיצה. | emerged, came out v. 动 (to emerge, to come out) | 1.破壳而出 小鸡从蛋里破壳而出。 xiǎo jī cóng dàn li pò ké ér chū. | ||
2. בהשאלה: קולות שִׂמחה בקעו מהחֶדֶר. לִבקוֹעַ מ-/ ב.ק.ע/ פָּעַל / בָּקַעתִי, בּוקֵעַ, יִבקַע ∞ | emerged (noise) | 2. 引申: 从房间里传出了欢乐的声音。 cóng fángjiān lǐ chuán chūle huānlè de shēngyīn. | ||
| בקע | ||||
| בקע ש“ז בֶּקַע בקע (בסֶלַע) | crack, split n.m. 名阳 1. crack (in a stone) | 1.裂缝 石头上的裂缝 shítou shàng de lièfèng | ||
בקע (רפוּאה) | 2. hernia (medicine) 医学 | 2. 疝气 shànqì | ||
| בקעה | valley | 山谷 | ||||
| בקעה ש”נ בִּקְעָה [בְּקָעוֹת] | valley n.f. 名阴 | 山谷 shāngǔ | ||