☰
נקע | ||||
נקע פ' נָקַע 1. נָפַלתי עַל אֶבֶן ונקעתי אֶת הקַרסול. | 1. sprained (foot) v. 动 to sprain | 1. 跌落在一块石头上,我扭伤了脚踝。 diéluò zài yīkuài shítou shàng, wǒ niǔshāngle jiǎohuái. | ||
2. צ' נָקעָה נַפְשוֹ (שפה ספרותית) נקעה נפשו מֵהַשקָרים שֶלה. לנקוע/ נ.ק.ע./ פעל/ נוקע ,ינקע ∞ | 2. was sick of, fed up with (to be sick of, to get fed up with) | 2. 他受够了她的谎言。 tā shòu gòule tā de huǎngyán. | ||
נקע | ||||
נקע ש"ז נֶקַע [נְקָעִים] | dislocation (of a joint) n.m. 名阳 | 脱臼 tuōjiù | ||