| מיטיב | benefactor, beneficent | 恩人 |
| |
מיטיב ש"ת מֵיטִיב [מֵיטִיבִים]
1. מטיב= איש חֶסֶד
| | 1. beneficent, benefactor
n.m. 名阳, adj.形
| | 1. 恩人
ēnrén
|
|
2. מֶמשָלה מטיבה דואֶגֶת לרַווחת התושָבים.
(שפה ספרותית ) | |
2. benevolent
(literary)文学语言 | |
2. 仁政关心人民利益。
rén zhèng guānxīn rénmín lìyì. |
|
