☰
מיושב | ||||
מיושב ש"ת מְיֻשָּׁב 1. אֵיזור מיושב | 1. settled adj. 形 | 1. 这是一个有人居住的区域。 zhè shì yīgè yǒurén jūzhù de qūyù. | ||
2. צ' מְיוּשָב בְּדַעֲתוֹ הוּא אָדָם מיושב בדעתו: זָהיר ואַחרַאי. מְיוּשֶבֶת, מְיוּשָבים, מְיוּשָבות | 2. level headed | 2. 他是头脑冷静的人: 慎重行事。 tā shì tóunǎo lěngjìng de rén: shènzhòng xíngshì. | ||