| התכחש | denied | 否认 | ||||
| התכחש פ' הִתְכַּחֵשׁ 1. הנַעַר התכחש למעורָבוּתו בגנֵיבת האופַניים. | 1. denied (something) v. 动 | 1. 否认 男孩否认参与了偷自行车。 nánhái fǒurèn cānyùle tōu zìxíngchē. | ||
2. הוא מתכחש לילָדים שלו. להִתכַּחֵש ל- / כ.ח.ש / הִתפַּעֵל / מִתכַּחֵש, יִתכַּחֵש ∞ | 2. disowned (somebody) to disown | 2．他不承认自己的孩子。 tā bù chéngrèn zìjǐ de háizi. | ||
| התכחשות | denial | 否认 | ||||
| התכחשות ש"נ הִתְכַּחֲשׁוּת התכחשות לאמת | denial n.f. 名阴 | 否认 对真理的否认 duì zhēnlǐ de fǒurèn | ||