☰
תרגם

אינדקס
פירוש המילה► התייפייף ◀
התייפייף 
 
התייפייף פ' הִתְיַפְיֵף

1．לפנֵי שהוּא יָצָא מהבַּיּת הוּא התייפייף מוּל המַראָה.
(שפת דיבור)

 
1. beautified himself (dressed up to please) 
v. 动
(colloquial)  口语

 
1. 出门之前，他在镜前打扮了自己。
chūmén zhīqián, tā zài jìng qián dǎbàn le zìjǐ.


2.  הוּא  מתייפייף = מַציג אֶת עַצמו כּאָדָם מוּסָרי ויפֵה נֶפֶש.
ע' מתחסד
(שפת דיבור)

להִתיַיפיֵף / י.פ.י.פ / הִתפַּעֵל / מִתיַיפיֵף, יִתיַיפיֵף  ∞
 

2. was sanctimonious, self-righteous
(colloquial) 口语
 

2. 道貌岸然= 将自己呈现为一个有道德、灵魂美好之人。
dàomào'ànrán=jiāng zìjǐ chéngxiàn wéi yīgè yǒu dàodé, línghún měihǎo zhī rén.