תרגם

אינדקס
פירוש המילה בצבץ
בצבץ
 
בצבץ פ' בִּצְבֵּץ

1. אחרֵי הגֶשֶם הרִאשון עֵשֶֹב בצבץ מן האֲדָמה.

 
1. sprouted
v. 动
(to sprout)



 
1. 第一场雨之后,草从土里发芽了
dì yī chǎng yǔ zhīhòu, cǎo cóng tǔ lǐ fāyále.


2. מכיס החוּלצה שֶלו מבצבצת מִטפַּחַת אַף.

לְבַצבֵּץ מ- / ב.צ.ב.צ / פִּיעֵל / בִּצבְּצוּ, מְבַצבֵּץ, יְבַצבֵּץ   ∞
 

2. poked out
(to poke out)
 

2. 一块手帕从他的衬衫口袋里露了出来
yīkuài shǒupà cóng tā de chènshān kǒudài lǐ lùle chūlái.