תרגם

אינדקס
פירוש המילה בכור
בכור 
 
בכור ש"ז בְּכוֹר

1. בֶּן בכור
 
firstborn
n.m. 名阳

1. firstborn (boy)

 
1.  长子
zhǎngzǐ



2. בַּת בכורה

בּכורה, בּכורים, בּכורות
 

2. firstborn (girl)
 

2.  长女
zhǎngnǚ