☰
מפריע | ||||
מפריע ש"ז מַפְרִיע[מַפְרִיעִים] 1. המפריעים הוצאוּ מהאוּלָם. | 1. disturber, harasser n.m. 名阳 | 1. 骚扰者们被从电影院带走。 sāorǎo zhěmen bèi cóng diànyǐngyuàn dài zǒu. | ||
2.צ' בְּאֵין מַפרִיעַ ת"פ הוּא יָשַב עַל סַפסַל וקָרָא באין מפריע. מַפריעה,מַפריעות | 2. unhindered adv. 副词 | 2. 他不受打扰地坐在长凳上读书。 tā bù shòu dǎrǎo de zuò zài cháng dèng shàng dúshū. | ||