תרגם

אינדקס
פירוש המילה מבוצר
מבוצר
 
מבוצר ש"ת מְבֻצָּר

1. חומה גבוהה מַקיפה את הָעיר המבוצרת.
 
1. fortified
adj. 形



 
1. 小镇安保被加强了:周围有一堵高墙。
xiǎo zhèn ānbǎo bèi jiāqiángle: zhōuwéi yǒu yī dǔ gāo qiáng.


2. בהשאלה:
הוא מבוצר בעֶמדותָיו ואֵינו מוּכָן לְהִתפַּשֵר.

מְבוּצֶרֶת, מְבוּצָרים, מְבוּצָרות
 

2. barricaded, closed in himself , defensive
 

2. 引申:
他被自己的思想所封闭,无法妥协。
tā bèi zìjǐ de sīxiǎng suǒ fēngbì, wúfǎ tuǒxié.