☰
מבוצר | ||||
מבוצר ש"ת מְבֻצָּר 1. חומה גבוהה מַקיפה את הָעיר המבוצרת. | 1. fortified adj. 形 | 1. 小镇安保被加强了:周围有一堵高墙。 xiǎo zhèn ānbǎo bèi jiāqiángle: zhōuwéi yǒu yī dǔ gāo qiáng. | ||
2. בהשאלה: הוא מבוצר בעֶמדותָיו ואֵינו מוּכָן לְהִתפַּשֵר. מְבוּצֶרֶת, מְבוּצָרים, מְבוּצָרות | 2. barricaded, closed in himself , defensive | 2. 引申: 他被自己的思想所封闭,无法妥协。 tā bèi zìjǐ de sīxiǎng suǒ fēngbì, wúfǎ tuǒxié. | ||