☰
העיף | ||||
העיף פ' הֵעִיף 1. הרוּחַ הַחֲזָקה העיפה אֶת גַג הַבִּניָן. | 1. threw into the air v. 动 (to throw into the air) | 1. 强风吹飞了楼房的房顶。 qiángfēng chuī fēile lóufáng de fáng dǐng. | ||
2. העפתי מהחֶדֶר את כֹּל הרָהיטים הישָנים. (שפת דיבור) לְהָעִיף אֶת- / ע.ו.פ / הִפְעִיל / מֵעיף, יָעיף ∞ | 2. threw out (to throw out) (colloquial) 口语 | 2. 我把所有的旧家具都撂出了房间。 wǒ bǎ suǒyǒu de jiù jiājù dōu liào chūle fángjiān. | ||