| היטיב | did something well | 擅长 | ||||
| היטיב פ' הֵיטִיב 1. הַיֶלֶד מיטיב לְנַגֵן בִּפסַנתֵר. (שפה ספרותית) | 1. did something well v. 动 (to do something well) (literary )文学语言 | 1.擅长 他擅长弹钢琴。 tā shàncháng dàn gāngqín. | ||
2. הַמנַהֵל הטיב עִם עובדֵי הַמִשׂרָד והֶעֱלה אֶת מַשׂכּורתָם. לְהֵיטִיב ל- / להיטיב עם- / י.ט.ב / ט.ו.ב / הִפעיל / הֵיטַבתי, מִֵיטיב, יֵיטיב ∞ | 2. was kind towards… (to be kind towards…) | 2. 经理对办公室员工很好，还涨了他们的薪水。 jīnglǐ duì bàngōngshì yuángōng hěn hǎo, hái zhǎngle tāmen de xīnshuǐ. | ||