| חרחר | wheezed, rattled | 发出呼噜声，喘鸣 | ||||
| חרחר פ' חִרְחֵר 1. הפָּצוּעַ איבֵּד אֶת ההַכָּרה והֵחֵל לחרחר. | 1. wheezed, rattled v. 动 (to wheeze, to rattle) | 1. 发出呼噜声 受伤的人失去知觉，开始发出呼噜声。 shòushāng de rén shīqù zhījué, kāishǐ fāchū hūlu shēng. | ||
2. צ' לחרחר ריב (בֵּין חֲבֵרים) צ' לחרחר מִלחָמה (בֵּין מדינות) לְחַרחֵר / ח.ר.ח.ר / פּיעֵל / מְחַרְחֵר, יְחַרְחֵר ∞ | 2. provoked (a fight) (to provoke a fight) | 2. 煽动争吵（朋友之间） shāndòng zhēngchǎo (péngyǒu zhī jiān) 煽动战争（国家之间） shāndòng zhànzhēng (guójiā zhī jiān) | ||
| חרחר ריב | provoked fight | 煽动争吵 | ||||
| חרחר ריב | Provoked fight | 煽动争吵 | ||